שמן הזית ביהדות

כידוע, הסמל של מדינת ישראל הוא מנורה בעלת שבעה קנים כשמשני צדדיה יש ענפי זית.
עץ הזית, פירותיו הזיתים והשמן המופק מהם הוזכרו פעמים רבות בתנ”ך, משום שהיו מאד משמעותיים בחיי תושבי הארץ מאז ומתמיד.
שמן הזית היה שימושי למאכל, למאור, לרפואה עממית ולקוסמטיקה.
מנהגים ומצוות יהודיים רבים קשורים לשמן הזית, ביניהם משיחת כהנים ומלכים וכן הדלקת נרות שבת וחג בשמן זה.
את שמן הזית יש לאחסן באופן המותאם לתכונותיו ואין לחשוף אותו לאוויר, לחום ולאור כדי שלא יאבד מטריותו ומאיכויותיו.
לכן, אחסון שמן זית בפח שמן הינו מומלץ ומהווה הגנה נאותה לשמן לאורך זמן.

עץ הזית ושמן הזית בתנ”ך

בתנ”ך מופיע הזית כאחד משבעת המינים ולא במקרה – ידוע כי  עץ הזית היה אחד מהעצים שגדלו בשטחה של ארץ ישראל בעת העתיקה אפילו עוד לפני כיבוש הארץ ע”י בני-ישראל.
כבר מהתקופה העתיקה ביותר של בני ישראל הייתה לעץ הזית משמעות רבה בחיי האנשים.
עץ הזית היווה עבורם:

• מקור לאכילת זיתים ולהפקת שמן זית
• השתמשו בשמן להדליק אש ואור
• השמן היה נחשב גם כתרופה למצבים רפואיים שונים
• השתמשו בשמן הזית גם לקוסמטיקה וליצירת בשמים
• שימש לטקסים דתיים לפולחן דתי ולטקסי המשיחה.
  
  

בזמן זה היו עצי זית בעיקר בנחלת שבט אשר שהיה ממוקם בהרי הגליל ועץ הזית גם צויר על דגלו של השבט.
בשל המשמעות והחשיבות העמוקה של השמן מינה דוד המלך שרים מיוחדים שיהיו אחראים על הזיתים ועל השמן.
בחפירות ארכיאולוגיות שנעשו בארץ נמצאו כמאה שרידים עתיקים של בתי בד שהיו פעילים בימי מלכות ישראל ויהודה.
בתקופת בית המקדש השני היווה גידול הזיתים ענף מרכזי בכלכלת הארץ בעיקר באזור יהודה. עם כיבוש הגליל והגולן ע”י החשמונאים ומעבר תושבי יהודה לאזור הצפוני הם העבירו את הידע הרב שהיה להם בגידול עצי זית והפקת שמן הזית לצפון.
ואמנם, עצי הזית נקלטו היטב באדמת הגליל והגולן ומצויים שם עד היום.

עץ הזית ושמן הזית כסמלים יהודיים

• סיפור המבול – הפעם הראשונה שבה מוזכר הזית בתורה: יונה עם עלה של זית בפיה המסמלת שהמבול נגמר. סמל זה הפך את ענף עץ הזית לסמל של שלום ורווחה.
• יציאת מצרים – כשבני ישראל הלכו במדבר ה’ הורה להם להשתמש בשמן הזית כדי שיהיה להם אור וכן כדי להדליק נר תמיד במשכן האלוהים.
  זו הייתה הפעם הראשונה בה צוינו שני תפקידיו של שמן הזית: שמן זית זך – למאור ושמן זית כתית – לנר התמיד.
• הזית כחלק משבעת המינים – חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.
• משל יותם – שבו מסופר שהעצים רצו להמליך עליהם מלך והעץ הראשון שפנו אליו בבקשה זו – היה עץ הזית.
  משל זה מבהיר את חשיבותו הגדולה של עץ הזית במקורות.
• שמן זית כסמל לקדושה – למשל משיחת המלך דוד בעת המלכתו.
  ולא רק משיחת מלכים – גם משיחת כהנים לבית המקדש, משיחת כלי המקדש ושימוש בטקסים דתיים שונים.
• שמן זית כמנחה בבית המקדש – היום באופן סמלי שמים על שולחן השבת נרות שמייצגות את השמן הקדום.
• חלק מהותי בתזונה הקדומה של היהודים בארץ ישראל – המרכיבים הדומיננטיים היו לחם, יין ושמן זית.
  שמן הזית נחשב כמזון על, דהיינו: מזון בריא עם סגולות רפואיות, מה שהוכח מאוחר יותר כנכון עובדתית.
• זית רענן – זה היה הכינוי לבני ישראל: “נקראו ישראל זית
  רענן – שהם מאירים לכל.”
  ניתן לראות גם שעלי עץ הזית הינם כסופים ובשל כך נרראים כאילו הם מאירים.
• סמל לאריכות ימים – כמו עצי הזית הגדלים מאות שנים.

מנהגים ומצוות יהודיים הקשורים בשמן הזית

• סמל ליציאה מימי חול וכניסה לחג או לשבת.
• הדלקת נרות בשמן זית – מצווה להדליק נרות שבת בשמן זית בלבד. לאחר חורבן בית המקדש הקפידו עוד יותר על מצווה זו, משום שנר השבת היה סמל למקדש.
  גם את נרות חנוכה הצטוו להדליק בשמן זית.
• דיני תרומות ומעשרות – נקבעו דינים מיוחדים לגבי תרומות, מעשרות ושביעית של זיתים.
  כמו כן היה נהוג שכל משפחה מפרישה תרומות בנפרד, אם כמה משפחות משתמשות בבית בד אחד.

הפרמטרים הקובעים את איכותו של שמן הזית

הפרמטרים הקובעים את איכותו של שמן הזית הם: תהליך הפקתו ודרגת החומציות שלו.
קיימות 3 דרגות איכות:

• שמן זית כתית מעולה– מופק בכבישה קרה עם רמת חומציות של לא יותר מ- 0.8%.
• שמן זית כתית – מופק בכבישה קרה עם רמת חומציות שאינה עולה על 2%.
• שמן זית כתית רגיל – הופק בכבישה קרה עם רמת חומציות של לא יותר מ- 3.3%.

פח שמן זית – הדרך המומלצת לאחסן שמן זית

שמן זית המאוחסן בצורה נכונה יכול לשמור על טריותו ואיכויותיו התזונתיות והבריאותיות אפילו עד שלוש שנים.
הדרך המומלצת ביותר לאחסון שמן זית היא בקופסת פח.
אחסון שכזה ישמור על איכותו, טריותו וטעמו של השמן לאורך זמן.
לפח השמן יש פיית מזיגה שדרכה ניתן בקלות להשתמש בו.

מה עלול לפגוע באיכות שמן הזית בעת איחסונו?

• חמצן – מגע שמן הזית עם חמצן יביא לפירוק חומצות השומן, להתחמצנות השמן ולקלקולו.
  לכן, מומלץ לאחסן את השמן בכלי אחסון המתאים לצורכי השימוש בו – למשל בפח שמן של שני ליטר למשפחה ממוצעת.
  כמו כן מומלץ לפתוח את המיכל כמה שפחות פעמים ולסגור אותו היטב לאחר כל פתיחה.
• מכלי פלסטיק – אין לאחסן את שמן הפלסטיק במכלי פלסטיק, משום שהשמן סופג ממנו רכיבים רעילים.
• אור – במידה והשמן סופג אור הוא מתחיל מיד להתחמצן.
  לכן, הוא חייב להיות מאוחסן בכלי האטום לאור כמו למשל פח או בקבוק כהה.

יש לאחסן את פח שמן הזית במקום שאינו חשוף לאור.

• חום – מומלץ לאחסן את שמן הזית יש בטמפרטורה של 17-25 מעלות, שזו טמפרטורה של ארון, מזווה או חדר.
  אין לאחסן את פח שמן הזית במקרר, כי טמפרטורה קרה מפרקת את השמן ומורידה את איכותו וטעמו.

היכן ניתן לקנות פח שמן זית?

את פחי שמן הזית ניתן למצוא בבתי בד שונים ברחבי הארץ.

בקבוצת יבנה, למשל, ניתן לקנות שני סוגים של פחי שמן

– פח 2 ליטר של שמן זית כתית מעולה בכבישה קרה

– פח 5 ליטר של שמן זית כתית מעולה בכבישה קרה  

ניתן להשתמש בשמן הזית האיכותי של קבוצת יבנה לתיבול, בישול וטיגון מזון וגם לשימוש חיצוני על העור.